<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' יין נסך</h1>
<h2>דף יג:</h2>
והא דתנן [ע"ב ע"א] נטל המשפך ומדד לתוך צלוחית גוי וחזר ומדד תוך צלוחית של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור האי אסור בשתי' ולא במכירה, וא"נ בהנאה אתי' כרבנן דפליגי... (חסר) והכי קייל"ן במשיכה קונה גוי אע"ג דלא יהיב דמי כאמימר וכרי"ו [בכורות י"ג ע"ב] דישראל קונה בכסף כדאשכחן בהקדש ונתן הכסף וקם לו, אע"ג דאיכא למימר שאני הקדש דלא אהני משיכה דכל היכא דאיתי' בי גזא דרחמנא איתי' מצינו סתם קנין דברים בכסף דכתיב שדות בכסף יקנו וכיון דכ' כי תמכרו ממכר מיד עמיתך היינו קנין בכסף דרש רי"ו לעמיתך בכסף אבל לגוי במשיכה. נטל משפך ומדד לתוך צלוחית גוי וחזר ומדד תוך צלוחית ישראל אם יש בו עכבת יין אסור ואמר בגמ' למ"ד נצוק חבור נאסר טפה שבמשפך שנשארה מקלוח על היין שבקרקעיתו של צלוחית דגוי, ולמ"ד אינו חבור מיירי שנתמלא צלוחית של גוי עד שנגע היין במשפך, וכשמתערב הטפה עם היין שבצלוחית ישראל אוסרו וכבר אמרנו דמ"מ מותר למכרו אבל הגרי"צ סתם וכ' אסור.
